הכרעת דין בתיק תת"ע 2322-09-10

הנאשם פרחי בועז, מואשם כי ביום 21.8.10 בשעה 13:40, בעת שנהג ברכב מאזדה אפור שמספרו 85-216-56, נהג בהיותו נתון להשפעת סם מסוכן, וזאת בניגוד לסעיפים 64 (3) ו- 64 ב (א) + 39 א, בכך שבבדיקת שתן שנערכה לו נתגלו ממצאים המעידים על שימוש בקנביס.

הנאשם לא הכחיש את העובדה כי בבדיקת השתן שנערכה לו אכן נמצא קנביס, אולם לטענתו יש לו אישור כי שעתיים אחרי שהוא מעשן קנביס מותר לו לנהוג.

באמצעות סניגורו, עו"ד ארז רופא, כפר באשמה ולפיכך נשמעו הוכחות בתיק.

עד תביעה מס' 1, ד"ר גופר, ערך חוות דעת שנתקבלה וסומנה ת/1.

מחוות הדעת עולה שהנאשם השתמש בקנביס (חשיש/מריחואנה).

עד התביעה נחקר נגדית ומעדותו עולה כי ברגע שיש קנביס בשתן הוא גם נמצא בדם, ואם הוא נמצא בדם, אז קיימת השפעה על המוח, למרות שמידת ההשפעה על הנהיגה לא ניתנת לקביעה, ואני מצטטת מעמוד 1 לפרוט' שורה 26: "יתכן שההשפעה היא מזערית, אם בכלל. אפשר לתת הערכות על השפעה אם יהיה ידע נוסף לגבי זמן השימוש".

כשנשאל מה דעתו על ההנחיה שלאחר עישון המריחואנה, היינו לאחר 6 שעות ניתן לנהוג, ענה העד כי הדיון במשרד הבריאות הוא לגבי מתאדון ולדעתו 6 שעות זה לא זמן סביר, מאחר ואדם אם הוא משתמש שלוש פעמים ביום בסם, קיים סיכוי סביר שהוא כל הזמן תחת השפעה של סם.

ואם הנהג כל הזמן תחת השפעה של סם, אולי באמת היה צריך לאסור עליו לנהוג (ראה עמוד 2 לפרוט' שורה 29).

עד תביעה מס' 2, כהן אייל, ערך שימוע לנאשם ביום 22.8.10. הוא שימש באותה עת כקצין תנועה בתחנת ראשל"צ, והעבירה שיוחסה לנאשם היא נהיגה תחת השפעת סם.

הנאשם אמר לו שהוא מעשן באישור של משרד הבריאות ולטענתו מותר לו לנהוג לאחר שש שעות מרגע העישון.

עד התביעה כהן אייל לא יכול היה לבדוק את טענת הנאשם, אך מאחר והיה לו ספק שהנאשם אכן רשאי לנהוג, החליט לבטל את הפסילה המנהלית שהוטלה עליו בגין העבירה שביצע, היינו נהיגה תחת השפעת סם.

העד אישר כי לא ראה רישיון לפיו מותר לנאשם לנהוג אחרי שעתיים ולא אחרי שש שעות. הוא דיבר עם פרופ' דן ממכון הארבעה, ומאחר ונתעורר בו ספק, החליט לא לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של המבקש.

עד תביעה מס' 3, יהודה גלזר, שהוא רכז תנועה בראשל"צ, הקליד את הדוח של הנאשם והחליט להשאיר לשיקול דעת בית-המשפט באם לקבל את כתב האישום או לבטלו.

עד תביעה מס' 4, אשכנזי יצחק, היה זה שעצר את הנאשם כשהוא נוהג ברכב במחסום שגרתי.

הנאשם יצא משטח עפר בו נערכה מסיבה, הופעתו היתה מרושלת ולטענת השוטר התגובות שלו היו רדומות ואיטיות. הוא נשאל אם הוא מוכן לעשות בדיקת שתן בנשיפון לאיתור סמים והוא אמר שכן. נמצאה אינדיקציה בבדיקת השתן להמצאות סמים. השוטר ביצע לנאשם בדיקת מאפיינים וממנה התרשם שהנאשם לא שיכור, אבל היה רדום ובקושי הגיב. הנאשם הודה שנטל סמים בפעם האחרונה לפני יומיים, הוא אמר שנטל סם מסוג גראס, הכלבה שלו נכחה במקום בעת שעישן בבית והוא אמר שמותר לו לעשן גראס רפואי.

מעיון בדו"ח המאפיינים שהוגש לביהמ"ש עולה כי לא היה לו ריח אלכוהול מהפה, הופעתו היתה מרושלת, התנהגותו רדומה, הוא עמד לא יציב וכן בעת הליכה על קו התנדנד, וכן במבחני הבאת אצבע לאף הוא החטיא במבחנים 3 ו- 4. השוטר כתב כי הנאשם לא נראה שיכור אולם לדעתי המאפיינים לא מצביעים על כך שנהג בתשומת לב מירבית ושלא היה נתון להשפעת סם.

במהלך עדותו של העד אשכנזי יצחק, טען הסניגור כי אין כיפרה בכך שמצאו בשתן של הנאשם שאריות סם, אך גם העדים שחתומים על שרשרת הסם שנמצא בשתן העידו, ולא מצאתי פגם בעדותם או כל ראיה שתעורר בי ספק כי השתן לא שייך לנאשם או כי בשתן לא נמצא סם.

עד תביעה מספר 6, קפן דורון, העיד כי היה במחסום שבוצע בכביש 431 עם התחברות לדרך העפר, הוא ראה את הנאשם נוהג בדרך העפר מכיוון צפון לדרום, הוא סימן לנאשם לעצור. ברכב היו שני נוסעים ונערכה במקום מסיבת טבע. הנאשם הסכים לבצע בדיקת אלכוהול וגם הודה כי עישן סמים לפני כמה שעות. הנאשם אמר כי יש לו אישור רפואי לעשן סם ודוחות הפעולה אותם רשם העד הוגשו לביהמ"ש - ת/9, ת/10 ו- ת/11.

העד מאשר כי עיכב את הנאשם כיוון שהוא (הנאשם) הודה שהוא מעשן סם ולא היה ברשותו אישור רפואי.